מכון המחקר להתפתחות עצבית, נוירולוגיה ושיקום: מדע שעובד למען עתידה של אוקראינה

המלחמה גובה מהאוקראינים את בריאותם. על פי מחקרי ארגון הבריאות העולמי, שניים מכל שלושה אנשים מדווחים שמצב בריאותם הידרדר בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה. בין הבעיות הנפוצות ביותר:

• הפרעות שינה (72%),
• כאבי ראש ומיגרנה (59%),
• תסמינים של חרדה, דיכאון והפרעת דחק פוסט-טראומטית (54%).

בנוירולוגיה מספר האבחנות שנקבעו גדל ביותר מפי שלושה בהשוואה ל-2022. 

מה שקורה היום למוח קובע איך ייראה המחר שלנו: זה נוגע גם ללמידה, גם לכושר העבודה וגם ליחסים במשפחה. בתנאי מלחמה, כשהעומס על מערכת העצבים נראה לעיתים בלתי נסבל, המחקר של התפתחות עצבית, נוירולוגיה ושיקום חדל להיות שאלה אקדמית גרידא והופך לשאלה של חוסן לאומי. 

בדיוק בנקודת ההשקה הזו — בין המדע, הפרקטיקה הקלינית והצרכים האמיתיים של האוכלוסייה — פועל מכון המחקר להתפתחות עצבית, נוירולוגיה ושיקום.

נוירולוגיה של ילדים ומבוגרים

מחלות נוירולוגיות הן מהגורמים המובילים לירידה באיכות החיים, לנכות ולאובדן כושר עבודה — אצל ילדים כמו אצל מבוגרים. המכון רואה בנוירולוגיה תהליך רציף — מגיל הינקות ועד הבגרות — ומקדיש תשומת לב מיוחדת לתקופות המעבר. 

נחקרים ומסודרים נתונים בתחומים הבאים: 

אפילפסיה והפרעות בפעילות המוח — צורות שונות של אפילפסיה אצל ילדים ומבוגרים, מקרים עמידים לתרופות, התקפים קוגניטיביים והתנהגותיים, ההשפעה על התפתחות הילד ועל איכות החיים של המשפחה.

כאבי ראש ותסמונות כאב — מיגרנה והמנגנונים הנוירוביולוגיים שלה, כאב ראש מתח, תסמונות כאב כרוני, וכן השפעת הלחץ והמלחמה על תדירות הכאב ועוצמתו.

הפרעות תנועה — שיתוק מוחין, דיסטוניות, רעד, הפרעות טיקים, הפרעות בקואורדינציה ובשיווי משקל.

מחלות עצב-שריר — ניוון שרירים, מיופתיות תורשתיות ונרכשות, נוירופתיות, צורכי שיקום ותמיכה.

מצבים נוירולוגיים גנטיים — תסמונות תורשתיות, גורמים גנטיים לאפילפסיה ולהפרעות התפתחות עצבית, תפקידן של בדיקות גנטיות בפרקטיקה הקלינית.

מחלות ניווניות של מערכת העצבים — מחלת פרקינסון, סוגים שונים של דמנציה, סימנים מוקדמים לירידה קוגניטיבית.

השפעת המלחמה על הבריאות הנוירולוגית — תחום נפרד שחשיבותו גוברת: שכיחות התסמינים הנוירולוגיים באוכלוסייה האזרחית, השפעת לחץ כרוני על מערכת העצבים, שילוב של הפרעות נוירולוגיות ונפשיות, ההשלכות הנוירולוגיות של חבלות ופציעות, וזמינות הסיוע.

המכון רואה במצבים נוירולוגיים לא רק אבחנות רפואיות אלא גורמים המשפיעים על חייו של אדם בכללותם — תפקודים קוגניטיביים, מצב רגשי, התנהגות, הסתגלות חברתית ותפקיד המשפחה בתמיכה במטופל.

נתונים וחינוך — התשתית לשינוי

תחום עבודה נפרד של מכון המחקר להתפתחות עצבית, נוירולוגיה ושיקום הוא הניתוח: המומחים חוקרים את האפידמיולוגיה של מצבים נוירולוגיים באוקראינה, את האופן שבו המלחמה משנה את מבנה התחלואה, את יעילותן של התערבויות קליניות ושל השיקום, חוזים את צורכי השיקום ומשתמשים בנתונים שנאספו לעיצוב מדיניות הטיפול. 

תחום חשוב לא פחות הוא חינוך ושיתוף ידע — הגשר בין המדע לפרקטיקה. משימת המכון היא לאתר מה מעכב את יישומן של ההנחיות הקליניות העדכניות ומדוע, ולהעריך את יעילותם של פורמטים שונים של הכשרה והכנת אנשי מקצוע – (מקוון, פרונטלי, סימולציות); לשפר את כישוריהם של רופאים וצוות רפואי ולקיים קורסי עזרה ראשונה הפתוחים לכל המעוניינים. 

כיום המכון מתמקד בשני כיוונים הקשורים זה בזה: אספקת שירותי מידע ומחקר על השפעת המלחמה על בריאות האוכלוסייה. אחד הכלים שמסייעים בכך הוא – NeuroCare Tracker Bot. הוא כבר פועל ומועיל בו-זמנית למטופלים, לרופאים ולחוקרים. זוהי אפליקציה ב-Telegram לניהול מובנה של יומן רפואי.

יכולות הבוט:

🔹 תיעוד התקפים אפילפטיים ואירועים משמעותיים אחרים מבחינה קלינית; 🔹 ניהול יומן כאבי ראש עם פירוט התסמינים; 🔹 מעקב אחר נטילת תרופות עם תזכורות; 

🔹 שמירת מידע חשוב על מהלך המחלה; 

🔹 יצירת היסטוריית תצפיות עבור הרופא.

התועלת המעשית לרופא:

✔ נתונים מהימנים יותר במהלך הייעוץ; 

✔ אובייקטיביזציה של תדירות ההתקפים והתסמינים; 

✔ הערכת ההיענות לטיפול; 

✔ ניטור יעילות הטיפול לאורך זמן; 

✔ הקלה על קבלת החלטות קליניות על בסיס נתונים אמיתיים; 

✔ תלות פחותה בזיכרון המטופל בעת איסוף האנמנזה

 NeuroCare Tracker Bot מועיל במיוחד למטופלים עם אפילפסיה, מיגרנה, הפרעות נוירולוגיות תפקודיות, מחלות כרוניות הדורשות נטילת תרופות קבועה, וכן במצבים שבהם חשוב מעקב ממושך אחר התסמינים.

מטרת הכלי פשוטה: לעזור למטופלים לשלוט טוב יותר בבריאותם, ולתת לרופאים מידע איכותי יותר לקבלת החלטות קליניות.

כמו כן, במכון המחקר להתפתחות עצבית, נוירולוגיה ושיקום מוקדשת תשומת לב לרפואת אסונות — בדומה לעזרה ראשונה, הידע והמיומנויות האלה עשויים להידרש בחיים האמיתיים, ובתנאי מלחמה הם אקטואליים במיוחד. 

מומחי המכון עובדים עם ילדים נוירו-שונים — מבצעים אבחון ונותנים עצות מעשיות כיצד לחיות עם זה, למשפחה ולילד;

אפשר לעבור בדיקת EEG. העדיפות ניתנת ל – ותיקי מלחמה, אנשי צבא וילדים נוירו-שונים, אך השירות פתוח גם למטופלים אחרים. 

בראש סדר העדיפויות — השלכות המלחמה

בראש סדר העדיפויות של המכון נותר המחקר על השפעת המלחמה על בריאות האוכלוסייה: פגיעות מוח אצל אנשי צבא, שיקום התפקוד וכושר העבודה, תפקיד המשפחה בשיקום והתפתחות ילדים בתנאי לחץ כרוני.

המכון אינו מצמצם את עבודתו לאבחנות. במוקד עומדים ההתפתחות כתהליך, הילד כאישיות, המשפחה כמערכת והסביבה כגורם משפיע. הגישה היא רב-תחומית, מבוססת ראיות, מותאמת אישית ומכוונת לתוצאה ארוכת טווח.

האופן שבו מערכת הבריאות מגיבה להשלכות הנוירולוגיות של המלחמה הוא שיקבע עד כמה יוכלו ותיקי המלחמה והאזרחים לחזור לחיים פעילים.

בהשקעה בבריאות הנוירולוגית משקיע המכון בעתיד המדינה — למען החלמתו של כל מי שנפגע מהמלחמה.

https://bot.nnrri.eu/