Neuro Hub
פלטפורמת מדיה חינוכית ומדעית בנושא התפתחות עצבית, בריאות המוח, נוירולוגיה ושיקום
בריאות הנפש

חרדה, נדודי שינה ועצבנות אחרי מלחמה: מה נחשב לתגובה נורמלית ומה מצדיק לבקש עזרה

כמעט כל מי שעבר אירוע חירום חש מצוקה נפשית. בדרך כלל היא פוחתת עם הזמן, אך אצל מיעוט היא הופכת להפרעה. איך להבחין בין השניים, לפי ארגון הבריאות העולמי והמרכז הלאומי ל-PTSD בארה״ב.

בקצרה
  • עצב, חרדה, בעיות שינה, עייפות ועצבנות אחרי משבר הם תגובה שכיחה שבדרך כלל פוחתת עם הזמן.
  • אם התסמינים נמשכים יותר מחודש, מציקים מאוד או מפריעים לחיי היומיום, כדאי לפנות לרופא או לפסיכולוג.
  • תמיכה של קרובים, עזרה ראשונה נפשית והתערבויות פסיכולוגיות מבוססות ראיות עוזרות.

תגובה נורמלית לאירועים לא נורמליים

לפי ארגון הבריאות העולמי, כמעט כל מי שנפגע מאירוע חירום חווה מצוקה נפשית, ובדרך כלל היא פוחתת עם הזמן. הביטויים השכיחים: עצב, תחושת חוסר תקווה, חרדה, בעיות שינה, עייפות, עצבנות, כעס וכאבים גופניים. מיעוט מהאנשים מפתח מצב הדורש טיפול, כמו דיכאון או PTSD.

ארגון הבריאות העולמי מציג הערכה: בקרב אנשים שחוו מלחמה או סכסוך ב-10 השנים האחרונות, דיכאון, חרדה, PTSD, הפרעה דו-קוטבית או סכיזופרניה מופיעים אצל 22%. אצל 13% המצבים האלה קלים, ואצל 9% בינוניים או קשים.

איך נראה PTSD

המרכז הלאומי ל-PTSD של משרד ותיקי המלחמה האמריקאי מבחין בארבע קבוצות תסמינים, ולאבחנה נדרשים ביטויים מכל אחת מהן:

  • חוויה חוזרת של האירוע (זיכרונות פולשניים, סיוטים);
  • הימנעות ממה שמזכיר את האירוע;
  • יותר מחשבות ורגשות שליליים מאשר לפני האירוע;
  • מתח ועירנות מתמידים (“על קצות העצבים”).

התסמינים מתחילים בדרך כלל זמן קצר לאחר האירוע, אך עשויים להופיע גם אחרי חודשים או שנים, ולבוא וללכת. רוב האנשים מתחילים להרגיש טוב יותר כבר אחרי כמה שבועות, ותגובות לחץ חולפות לעיתים קרובות מעצמן.

מתי לפנות לאיש מקצוע

המרכז הלאומי ל-PTSD ממליץ לפנות לרופא או לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש אם התסמינים נמשכים יותר מחודש, מציקים מאוד או מפריעים לחיי היומיום. רק איש מקצוע בתחום בריאות הנפש יכול לאבחן PTSD. אין בכך מה להתבייש: הצורך בעזרה אחרי מה שעברתם הוא נורמלי.

מה עוזר לפי המלצות ארגון הבריאות העולמי

  • תמיכה קהילתית ועזרה עצמית: שיחות עם קרובים, קשרים חברתיים.
  • עזרה ראשונה נפשית: תמיכה רגשית ומעשית באדם במצוקה חריפה, מפי עובדים מיומנים.
  • התערבויות פסיכולוגיות מבוססות ראיות למצוקה ממושכת; הן ניתנות בידי מומחים או עובדי קהילה מיומנים בפיקוח.
  • טיפול קליני במוסדות בריאות למצבים בעדיפות עליונה.

לאן לפנות לעזרה באוקראינה

  • 7333 — “Lifeline Ukraine”, מוקד פעיל 24 שעות ביממה, חינמי ואנונימי: מניעת התאבדויות ותמיכה בבריאות הנפש;
  • 0 800 100 102 — הקו של האגודה הפסיכולוגית הלאומית, מדי יום בין 10:00 ל-20:00;
  • 0 800 33 20 29 — קו המשבר של הקרן האוקראינית לוותיקי מלחמה, 24 שעות ביממה.

המספרים נלקחו מעמוד קבינט השרים על התוכנית “Ty yak?” (“מה שלומך?”, יוני 2023); לפני הפנייה בדקו שהם עדיין תקפים. אם עולים בכם מחשבות אובדניות או שאתם בסכנה מיידית, התקשרו ל-103 או ל-112.

מקורות

החומר נועד למידע בלבד ואינו מחליף התייעצות עם רופא או פסיכולוג. רפואה עצמית עלולה להזיק לבריאותך.